באביב 1959 נפל דבר בתולדות השירה העברית בארץ: נתן זך פרסם מאמר המבקר בחריפות את שירת אלתרמן, שנחשב לגדול המשוררים העבריים באותה תקופה. זך לא היה לבדו. מאמרו שיקף את קולם של חבורת משוררים צעירים שקראה לשינוי הסגנון, המשקל ואופי השירה העברית ולמעשה מרדה בדור המשוררים "הלאומיים". פרופ' דן מירון חוזר אל ראשית המרד והשפעותיו על השירה העברית היום.